פסק-דין בתיק עפ"ת 4015-07-11

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 30.06.11 ע"י כב' השופט ש. יציב בתיק ת"ד 30594/07.

המערער הובא לדין בבימ"ש שלום בגין כך שביום 5.1.07 בשעה 22:00 נהג רכב פרטי בשד' ההגנה בחיפה לכיוון כללי מזרח.

המערער נהג ברכב בהיותו שיכור הואיל ובדיקת  רמת אלכוהול בגופו הראתה שקיים ריכוז של 1005 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

לפני המערער נסע רכב אחר, ( להלן- " הרכב האחר"), נהוג על ידי המתלונן שעצר בצומת ההגנה עם רח' אבנר ברמזור אדום. המערער לא שמר על מרחק סביר והתנגש בחלק האחורי של הרכב האחר. המתלונן נחבל בגופו וכלי הרכב ניזוקו.

על יסוד העובדות הנ"ל יחסה המשיבה למערער את העבירות הבאות:

נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה") בצירוף סעיפים 39א ו- 38(1) לפקודה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961 (להלן: " התקנות"); נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה בצירוף סעיף 38(2) לפקודה וכן עבירה של גרימת נזק לרכוש ולגוף, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

הסנגור שייצג את המערער אותה עת בפני בימ"ש לתעבורה זומן לדיון אך לא התייצב, לא הוא ולא המערער ובעקבות זאת הורשע האחרון בהעדרו. לתיק בימ"ש שלום הוגש יפוי כוח מטעם הסנגור ואף הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון . בימ"ש לתעבורה נעתר לחלק מהבקשות ורק ביום 25.9.08 הרשיעו בהעדרו.

בימ"ש השלום הרשיע את המערער בעבירות המיוחסות לו ודן אותו לעונשים הבאים:

קנס בסך 2,000 ש"ח שישולם ב - 10 תשלומים, 36 חודשי פסילה בפועל, 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

המערער שהיה מיוצג נעדר מהדיון אליו זומן וכן בא כוחו ובשלב מסוים ההליכים נגדו הותלו עקב קשיים באיתורו ורק בעקבות צו הבאה ללא שחרור שהוציא בימ"ש השלום, הובא בפני השופט ומשנדחתה בקשת הסנגור לדחות את הדיון למועד אחר ונתבקש לטעון לעונש הוא לא עשה כן ובימ"ש לתעבורה גזר את דינו של המערער.

יש להזכיר כי המערער היה מיוצג בבימ"ש שלום על ידי עו"ד גנאים עאדל ואף הודעת הערעור הוכנה ונחתמה על ידו, אך בערעור הופיע עו"ד עווד חוסיין שנטל על עצמו את ייצוג המערער בהתאם להצהרת המערער עצמו בעמ' 2. גם הסנגור חוסיין הציג מכתב השחרור של עו"ד גנאיים מהמשך ייצוג המערער.

הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער בהעדרו ולחילופן כנגד חומרת הדין.

ב"כ המערער טוען כי בימ"ש השלום טעה עת לא ביטל את פסק הדין שניתן בהיעדר ובדרך זו הוא פגע בזכות הטיעון שלו משטיעוניו לעונש לא נשמעו.  המערער טען עוד כי הוא זה שיזם את הדיון והתייצב לאחר שההליכים נגדו הותלו.

ב"כ המערער, עו"ד חוסיין טען עוד כי המערער לא הכיר את עו"ד אבו עלי ומרשו לא יפה את כוחו בשום דרך או בכל שלב.

עו"ד אבו חוסיין העלה טענות של זיוף חתימות המערער על גבי בקשות הדחיה ואף הוסיף כי המערער ביקש לטעון לעונש בעצמו, אולם ביהמ"ש לא אפשר לו לעשות כן בנימוק שהוא מיוצג ובכך שגה וטעה. אעיר כבר עתה כי אין כל יסוד לטענה זו הואיל ולא מצאתי לה תימוכין בפרוטוקול בימ"ש.

המערער מודה כי הוא ידע על מועד דיון אחד שהתקיים ביום 30.6.2011, חרף העובדה שהוגשו לבימ"ש השלום כ - 10 בקשות דחייה.

עוד נטען כי קיימים קשיים ראיתיים בחומר הראיות שבידי המשיבה ומכאן הסיכוי כי העונש המקסימאלי שיושת עליו לא יעלה על 6 חודשי פסילה. אעיר כי בנקודה זו, ב"כ המערער לא פרט הן בטיעוניו בפני והן בהודעת הערעור. לדעת ב"כ המערער השארת התוצאה המשפטית כפי שהיא גורמת למערער עיוות דין.  אציין כי גם טענה זו אינה מפורטת ובמהותה כללית וחסרת כל יסוד.

לחילופין נטען כי העונש שהושת על המערער חמור וחורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטות בימ"ש לתעבורה על כנן הואיל ואין בפיו של המערער כל הצדק סביר להיעדרותו מן הדיון ובוודאי שהוא לא הראה כל טענה שיש בה כדי להצביע על קיומו של חשש לעוות דין.